משבר גיל 9 חודשים: נעמד/ת במיטה ולא יודע/ת לרדת
הבכי בגיל תשעה חודשים הוא הרבה פעמים לא בכי של מצוקה, אלא בכי של מי שנתקע. הוא הצליח לעמוד, וזה נהדר, אבל אין לו מושג איך חוזרים למטה.
סביב גיל תשעה חודשים מתחילה העמידה, ואיתה הליכת רהיטים. זו קפיצה מוטורית גדולה, והיא מגיעה בדיוק בתקופה שבה חרדת הנטישה עדיין נוכחת. השילוב הזה הוא מה שהופך את החודש הזה למאתגר.
מה קורה בלילה
התינוק/ת מתעורר/ת בין מחזורי שינה, וכמו כל תינוק/ת בגיל הזה, מנסה לתרגל את המהלך החדש. הוא/היא נעמד/ת, נאחז/ת בסורגים, ואז מגלה שהדרך למטה לא ברורה. אין כאן פחד ואין מניפולציה, יש תסכול אמיתי של מי שנתקע במקום.
הרבה הורים מפרשים את זה כנסיגה בשינה. זו לא נסיגה, זו יכולת חדשה שעדיין חסרה לה חצי.
מה עושים ברגע עצמו
- **להגיע ברוגע.** הורה שנכנס בלחץ מאשר שיש כאן משהו להילחץ ממנו.
- **אם הוא/היא לא יודע/ת לרדת:** לטפוח על המזרן ולומר שעכשיו זמן לישון, ואז להניח את הגוף ולהשכיב.
- אחת משתי תגובות תגיע: או שהוא/היא מבין/ה ומפסיק/ה להתרומם, או שיגיע תסכול ובכי. במקרה השני מרגיעים, משכיבים ומסבירים שוב, עד שהניסיונות נפסקים.
- **אם הוא/היא כן יודע/ת לעבור מעמידה לישיבה:** פשוט לשבת שם. כל עוד אין בכי, לתת להסתובב במיטה עד שהראש יורד והשינה מגיעה לבד.
אבל העבודה האמיתית נעשית ביום
זה החלק שהכי קל לפספס. תינוק/ת שמתרגל/ת את המהלך ביום מתרגל/ת אותו פחות בלילה, כי הגוף כבר מכיר אותו.
התרגיל שאני נותנת:
כשהוא/היא עומד/ת ונשען/ת על רהיט, לשבת מאחור ולכופף ברך אחת לישיבה, ואז את השנייה. משם לעזור לחזור לעמידה, שוב ברך אחרי ברך.
שתי הערות חשובות על התרגיל:
- **הכפיפה של הרגל היא מה ששומר על יציבות.** גם אם הוא/היא מרים/ה רגל אחת, השנייה נשארת כפופה על המשטח, וזה מה שמונע נפילה.
- **לעשות את זה מאוזן.** פעם להתחיל מימין ופעם משמאל, כדי ששני הצדדים ילמדו.
ולמה זה מרגיש כמו נסיגה
כי בשלב הזה מצטברים כמה דברים יחד:
- **עמידה והליכת רהיטים**, בין תשעה חודשים לשנה.
- **חרדת נטישה** שהופיעה סביב שמונה חודשים ועדיין כאן. יש עליה מאמר נפרד.
- **מעבר בין מספר תנומות.** בין שמונה חודשים לשנה הרבה תינוקות נפרדים מתנומת אחר הצהריים ועוברים לשתיים. כשזה קורה, כדאי להקדים מעט את שנת הלילה, אחרת מגיעים אליה בעייפות יתר ומתעוררים מוקדם בבוקר.
נקודה מנחמת
ככל שהתינוק/ת מתקדם/ת מוטורית, תהליך שינה נעשה **קל יותר** ולא קשה יותר. תינוק/ת שזוחל/ת, מתיישב/ת ונעמד/ת הוא/היא תינוק/ת עם יותר יכולת להסתדר לבד, וזה בדיוק מה שמאפשר להוריד בהדרגה את גורם התלות.
התקופה המאתגרת היא המעבר עצמו, ולא המצב החדש.
אם התינוק/ת נעמד/ת ואתם לא בטוחים שהמיטה בטוחה בגובה הנוכחי, זה הזמן להנמיך את הבסיס. זו בדיקה של דקה שמונעת נפילה.
המידע כאן הוא כללי ואינו תחליף לייעוץ רפואי. אני אינני אחות ואינני רופאה, ובכל תסמין או שאלה רפואית חשוב לפנות לרופא/ת הילדים או לטיפת חלב.
רוצה לדבר על זה?
אם משהו כאן מהדהד אצלכם, אשמח לשמוע מה קורה ולחשוב יחד על הצעד הבא. אפשר גם רק לשאול שאלה, בלי התחייבות.