חרדת נטישה ושינה: מה קורה בגיל 8 חודשים
אם התינוק/ת שלכם התחיל/ה פתאום לבכות ברגע שאתם יוצאים מהחדר, קרה משהו טוב: הוא/היא הבין/ה משהו חדש על העולם.
השם המקצועי: קביעות האובייקט
סביב גיל שמונה חודשים מתפתחת ההבנה שדברים ממשיכים להתקיים גם כשלא רואים אותם. זה קפיצה קוגניטיבית משמעותית, ויחד איתה מגיעה מסקנה פחות נעימה: אם אמא יצאה מהחדר, היא נמצאת עכשיו במקום אחר, ואולי היא לא תחזור.
עד עכשיו, "לא רואה" היה שווה ל"לא קיים", ולכן היציאה שלכם לא הטרידה. עכשיו היא מטרידה מאוד. זה לא פינוק, זו התפתחות תקינה.
איך זה נראה בלילה
- יקיצות שלא היו קודם, ובדרך כלל באותה שעה
- רק הורה אחד מצליח להרגיע, ולפעמים רק אמא
- בכי ברגע שיוצאים מהחדר, גם אחרי שנרדם/ה
- היצמדות ובכי גם ביום, כשאחד ההורים יוצא
- כשיש תנועה ערה של אנשים חדשים, נצמדים אליכם עם בכי
מה עוזר, וזה עובר דרך היום
הטעות הנפוצה היא לנסות לפתור את זה רק בלילה. רוב העבודה נעשית דווקא בשעות הערות.
- משחקי קוקו. הם בדיוק תרגול של "נעלמתי וחזרתי", במינון קטן ומשחקי. שווה לשחק גם בתוך המיטה, כדי שהמיטה תהיה מקום נעים ולא מקום שבו נפרדים.
- לתאם ציפיות לפני שנעלמים. גם ליציאה של שתי דקות: "אני הולכת רגע להכין קפה, אני כבר חוזרת". ואז לחזור, כדי שהמשפט יהיה אמין.
- לדבר מרחוק תוך כדי. הקול שלכם מהמטבח מוכיח שאתם קיימים גם כשלא רואים אתכם.
- זמן איכות רגוע ביום, בלי מסכים ובלי מרוץ. ילד שקיבל מלאי קרבה ביום מגיע ללילה עם פחות חוב.
ובלילה עצמו
כשהוא מתעורר, לפעמים מספיק לשבת לידו או לדבר אליו מרחוק כדי שיראה שאתם שם והכול בסדר. חשוב שהתגובה שלכם תהיה רגועה: הורה שנכנס בלחץ מאשר לתינוק שיש כאן משהו להילחץ ממנו.
נקודה אחת שקל לפספס: אם אתם נמצאים בחדר עד שהוא נרדם, כדאי לוודא שהוא באמת נרדם לגמרי לפני שאתם יוצאים. יציאה בדיוק ברגע שהוא בין ערות לשינה מעמיקה את החרדה במקום להרגיע אותה.
כמה זמן זה לוקח
חרדת נטישה לא באמת "עוברת", היא משנה צורה. גם אנחנו כמבוגרים מרגישים משהו דומה כשהורה חולה, רק שיש לנו כלים להתמודד. אצל תינוק השלב החריף נמשך שבועות, ומה שנשאר זה היכולת שלו להירגע מהר יותר בכל פעם.
ההבדל בין חרדת זרים בגיל ארבעה חודשים לחרדת נטישה בגיל שמונה הוא ההבנה. בארבעה חודשים הוא לא מזהה פנים לא מוכרות. בשמונה הוא כבר מבין שמישהו הלך.
המידע כאן הוא כללי ואינו תחליף לייעוץ רפואי. אני אינני אחות ואינני רופאה, ובכל תסמין או שאלה רפואית חשוב לפנות לרופא/ת הילדים או לטיפת חלב.
רוצה לדבר על זה?
אם משהו כאן מהדהד אצלכם, אשמח לשמוע מה קורה ולחשוב יחד על הצעד הבא. אפשר גם רק לשאול שאלה, בלי התחייבות.